החלטה בתיק בש"א 3307/06

1.      בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, מיום 17.10.06, ביחס לפסק הדין שנתתי בתיק העיקרי (ת.א. 1192/99) ביום 24.7.06 (להלן - "פסק הדין").

2.      בפסק הדין דחיתי את תביעתו של המבקש וקבעתי כי צו המניעה שניתן (בהסכמה), ביום 3.5.99, על ידי כב' השופט מ' גל (בש"א 2292/99) - מבוטל, וכי הפסלים שהוחזקו בנאמנות אצל עו"ד ציפורה ממן, יוחזרו למר לויזון. כן קבעתי כי התובע ישלם למר לויזון שכ"ט עו"ד, בסך של 25,000 ש"ח, נוסף להוצאות משפט.

3.      המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון (ע"א 8423/06), ובמקביל, הגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין העומדת בפניי. בבקשתו, עמד ב"כ המבקש, עו"ד יאיר רונן, על שני האדנים עליהם מבוססת בקשת עיכוב ביצוע: סיכויי ההצלחה בערעור ושאלת אפשרות השבת המצב לקדמותו אם פסק הדין לא יעוכב (ראה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תל-אביב, תשס"ה-2005), עמ' 622; להלן - "גורן").

4.      ביחס לסיכויי ההצלחה בערעור, טען ב"כ המבקש כי טענותיו כנגד פסק הדין הינן "כבדות משקל", ומהודעת הערעור שצורפה לבקשה עולה - לדברי ב"כ המבקש - כי סיכויי הצלחתו של המבקש בערעור טובים ביותר.

ביחס לאפשרות השבת המצב לקדמותו, טען ב"כ המבקש כי העברת הפסלים לידי המשיבים טרם שמיעת הערעור הינו סעד בלתי הפיך, וציין כי המשיבים הביעו את הסכמתם לעיכוב ביצוע פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לעיכוב העברת הפסלים לידיהם.

בנוגע להוצאות שהוטלו על המבקש, טען ב"כ המבקש כי עקב המצב הביטחוני השורר באזור הגלריה שלו בצפת, הפך מצבו הכלכלי להיות קשה ביותר, וחיובו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהיקף שנקבע יגרום לו נזק בלתי הפיך.

5.      בהחלטה שנתתי ביום כ"ה בתשרי, תשס"ז (17.10.06), קבעתי כי המשיבים יגישו את תגובתם תוך 20 יום, וכך אכן עשו (תגובתם הוגשה ביום 26.10.06), וכי תשובת המבקש לתגובת המשיבים תוגש תוך 10 ימים ממועד תשובת המשיבים (קרי: עד ליום 6.11.06). על אף שחיכיתי מספר ימים לאחר תום המועד הנ"ל, המבקש לא הגיש את תגובתו, מכאן הסקתי שהוא ויתר זכותו להגיש תגובה, ועל כן ניגשתי לכתיבת ההחלטה.

6.      בתגובתו, טען ב"כ המשיב, עו"ד ישעיהו טישלר, כי אין ממש בבקשה, וזאת הן בשל העובדה כי המבקש לא ביסס את סיכויי ההצלחה בערעור, והן בשל העובדה ששום נזק בלתי ניתן להשבה לא ייגרם כתוצאה מביצוע פסק הדין.

7.      ביחס להשבת הפסלים, ב"כ המשיב הכחיש את דבריו של המבקש כי הסכים לעיכוב ביצוע פסק הדין, וטען כי כל שאמר למבקש הוא כי הוא מוכן לבדוק את עמדתו של המשיב ביחס לבקשה. לגופו של עניין, טען המבקש כי לו גם אם יזכה המבקש בערערו לא ייגרם לו נזק בלתי הדיר, שכן, לכל היותר, אם המשיב ימכור בינתיים מהפסלים שיושבו לו, ובעתיד יתברר שהדין היה עם המבקש, הרי שאין כל מניעה כי המשיב יפצה כספית את המבקש ומשכך לא מדובר בהחלטה בלתי הפיכה. ראוי לציין כי לאורך כל המשפט הוסכם כי כל הפסלים נשוא המשפט הם העתקה של מקור ואינם בגדר "אורגינל".

ביחס להוצאות שהוטלו על המבקש, טען המשיב כי מצבו הכלכלי של המבקש איננו שיקול רלבנטי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, ומעבר לכך המבקש לא אימת בתצהיר את טענותיו על מצבו הכלכלי הקשה.

8.      אשר לשאלת סיכויי ההצלחה של הערעור, אציין כי מדובר בערעור שרובו ככולו מתייחס לנושאים עובדתיים ולסוגיות מיהמנות עדים וראיות. לא מצאתי בערעור טענה משפטית עקרונית אשר, על פניה, מחייבת דיון משפטי של ערכאת הערעור, קרי: בית המשפט העליון.

ברם, קשה מבחינה פסיכולוגית, לכל שופט להעריך את סיכויי הצלחת הערעור על פסק דין שעליו עמל זמן לא קצר. לכן, לצורך עניין זה בלבד, אניח לטובת המערער (המבקש) כי אכן יש לו סיכויים לזכות בערעור, על אף הסתייגויותיי הנ"ל.

9.      מכל מקום, ומבלי להיכנס לשאלת סיכויי ההצלחה של הערעור, אני סבור כי אין ממש בבקשה.

10.  המבקש לא הצליח להראות לא ביחס לסעד הנוגע להשבת הפסלים ולא ביחס להוצאות שהוטלו עליו כי אם בעתיד יתקבל ערעורו, אזי הסעדים שניתנו בפסק הדין הינם בלתי הדירים, וזה המבחן המרכזי להכרעה בשאלת עיכוב ביצוע (ראה: פסק דינו של כב' השופט דוד חשין בע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 7 (פורסם במאגר נבו); פסק דינה של כב' השופטת מרים נאור בבר"מ 1190/06 סנדל נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2006(2), 2433, פיסקה 7).

11.  בנוגע לסעד של השבת הפסלים, מקובלת עליי טענת המשיב כי אם יושבו הפסלים למר לויזון והלה ימכור אותם, הרי שאין כל מניעה - אם בעתיד יתקבל ערעורו של המבקש - כי מר לויזון יפצה אותו בפיצוי כספי על הפסלים שנמכרו, שכן, ערכם של פסלים אלו, לדידו של המבקש, הינו הערך הכספי הטמון במכירתם. על כל פנים, וכדי למנוע כל ויכוח בעתיד, אני מורה למשיב כי ישמור את כל הקבלות/החשבוניות של מכירת כל אחד מן הפסלים אשר יימכרו על ידו.

12.  גם בנוגע להוצאות משפט שהוטלו על המבקש מקובלת עליי טענת המשיב כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו שיקול רלבנטי במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. כדי לזכות בסעד של עיכוב ביצוע ביחס להוצאות שהוטלו עליו, היה על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה מהמשיב את כספו (ראה: גורן, בעמ' 623).

בהקשר זה יש לציין כי על פי הפסיקה הרווחת "כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין... ועל אחת כמה וכמה כאשר החיוב הפסוק הוא בגין הוצאות משפט" (דברי כב' השופט יעקב טירקל בע"א 9296/03 אהרונינ' מנשה, פיסקה 3; ראה גם את דבריה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה בע"א 3379/06 ברנוביץ נ' נתנזון, תק-על 2006(3), 221, פיסקה 4).

13.  יתר על כן, במסגרת דיון בבקשה זו, כאשר אינני יודע את התמונה המלאה ביחס למצבו הכלכלי של המבקש, אין בכוחי להתייחס לבקשה מעין זו שהעלה המבקש, אשר מקומה הוא במסגרת דיון בפני ראש ההוצאה לפועל אשר לו הכלים לדון בשאלת מצבו הכלכלי של המבקש.

14.  אין לי סיבה לפקפק בדברי ב"כ המבקש כי חלה הרעה כלכלית במצב הגלריות בצפת, עקב המלחמה שהיתה בקיץ האחרון. ברם, הכנסות מגלריה, הינם רק רכיב אחד במצבו הכלכלי של המבקש, וכל עוד לא מצויים בפניי מלוא הנתונים הכלכליים, לא יהיה זה מן הראוי כי אורה על עיכוב ביצוע תשלום של 25,000 ש"ח (שכ"ט עו"ד), שמשמעו הטלת נטל כלכלי על המשיב שכבר זכה בדינו ושילם את שכר טרחת עורך דינו, ואמנע ממנו את פירות הצלחתו במשפט.

15.  אבקש מב"כ הצדדים להיפגש פנים אל פנים, כדי לנסות ולהגיע לעמק השווה בדבר דרך תשלומי שכ"ט עו"ד הנ"ל, תוך התחשבות, בין היתר, במצב הכלכלי היום והצפוי באזור צפת.

16.  אם לא יגיעו ב"כ הצדדים להסכמה, והמשיב יפתח תיק הוצאה לפועל נגד המבקש, כי אז חזקה על ראש ההוצאה לפועל, לאחר שיקבל את מלוא הנתונים הכלכליים של המבקש (כולל רכוש, כספים, כלי רכב, הכנסות וכו') כי יתחשב במצבו של המבקש, לאור המצב הביטחוני שהיה בחודשים האחרונים בצפון הארץ, ויקבע את הסדר התשלומים באופן שהחוב ישולם, תוך התחשבות בקשייו הכלכליים של המבקש (אם אכן אלה יוכחו, כדבעי, בפני ראש ההוצאה לפועל).

למותר לציין כי אין בדבריי הכלליים הללו משום תכתיב או הנחיה ספציפית לראש ההוצאה לפועל, והוא יפעל על פי הדין, תוך הפעלת שיקול דעתו בהתאם לנתונים שיוצגו ויוכחו בפניו.

17.  התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

18.  אינני פוסק הוצאות בגין בקשה זו, בין היתר, כדי שב"כ הצדדים יגיעו, כאמור, להסכמות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

19.  המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום כ"ג בחשוון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: